Star-K Logo
Star-K Online
Español Chinese Português
Kosher Consumer Getting Certified Asia Pacific
Alerts New Seasonal Products/LOC's Traveling Kosher Kosher Baltimore Appliance/Kitchen
Latest Star-K Lists Keeping Kosher Kashrus Kurrents Articles About Us Faq's Links Passover
Insights From The Institute Summer 12

Insights from the Institute-Winter 2013
Shailos from the Institute of Halacha
Rabbi Mordechai Frankel, Director of the Institute of Halacha

Q: I am going to Israel and will be visiting the kosel (Western Wall). I know that it is customary to tear kriah upon seeing the kosel, but what exactly is the procedure?

A:  The Shulchan Aruch paskens that when a person sees the cities of Judea he should say,
 ערי קדשך היו מדבר and tear kriah.1  However, it is not customary to do so, possibly because we do not know exactly where the ancient cities of Judea are located.2  The Shulchan Aruch continues that when a person sees the Old City of Yerushalayim he should say, ציון היתה מדבר שממה , and then tear kriah again.3  Rav Shlomo Zalman Auerbach zt”l writes that even nowadays, one should tear kriah upon seeing the Old City.4  However, Rav Moshe Feinstein zt”l writes that this halacha applied only when the city was under non-Jewish control.5  The Shulchan Aruch continues that a person who sees the site of the Beis Hamikdash should say

בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחְמַדֵנוּ הָיָה לְחָרְבָּה

and then kriah.6

A person can tear kriah when he sees the Dome of the Rock, which is located on the site of the Beis Hamikdash,7 or upon seeing the Western wall,8 whichever is seen first.  Women are also obligated to tear kriah.9  Some Poskim state that children under bar mitzva or bas mitzvah do not need to tear kriah.10  A blind person does not need to tear kriah.11  A person who has seen the site of the Mikdash within thirty days does not tear kriah a second time.12  It is custom that people who live in Yerushalayim do not tear kriah, even if they have not seen the site of the Mikdash for more than thirty days.13

A person who tears kriah does not need to tear his undershirt or tzitzis, but should tear the clothing that he is wearing above that.14  Some Poskim state that the custom is to tear only one piece of clothing,15 but the Shulchan Aruch writes that a person should tear all the layers of clothing that cover his heart.16  One can remove his jacket before seeing the kosel, tear kriah on his shirt upon seeing the kosel, and then put his jacket back on without the need to tear kriah on it.17  The kriah can be started with a knife or razor, but a person must tear one tefach (approximately four inches) by hand.18  The kriah should be performed on the left side of the garment,19 and should be done standing.20  A person who is performing kriah on a shirt should begin tearing kriah above the top buttonhole (or top button on a woman’s shirt), where the collar meets the shirt.21  A person who is tearing a jacket can do so anywhere on the lapel.22  A person may specifically wear an old shirt on which to tear kriah, and he can tear kriah multiple times on the same shirt, as long as there is a space of at least three fingerbreadths between each kriah.23  After tearing kriah, one may pin the tear back up.24
One does not tear kriah on Shabbos or Yom Tov, and a person who sees the site of the Mikdash on Shabbos or Yom Tov does not tear kriah when he sees it again afterwards within thirty days.25  It is customary not to tear kriah during Chol Hamoed,26 but one should tear kriah when going to the kosel on Rosh Chodesh or Chanukah.27  Some Poskim write that it is customary not to tear kriah when going to the kosel on Friday after chatzos (mid-day);28 however, others write that there is no reason for this,29 and Rav Moshe Feinstein30 and Rav Elyashiv zt”l pasken that one should tear kriah at that time.31
When tearing kriah, one should mourn the destruction of the Beis Hamikdash.32  It is commendable to recite the perek of Mizmor L’Asaf in Sefer Tehillim (perek 79) at that time and say ברוך דין האמת (without the name of Hashem) when tearing kriah, followed by:33

כי כל משפטיו צדק ואמת הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט קל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו

 

1.שו"ע או"ח סי' תקסא סעי' א 

2.ספר ארץ ישראל להגרי"מ טוקצינסקי סי' כב סעי' א, ועי' שם עוד טעם לזה, ויש להוסיף עוד טעם שלישי ע"פ דברי השו"ת אג"מ או"ח ח"ד סי' ע המובאים להלן 

3.שו"ע שם וספר ארץ ישראל שם סעי' ב   

4. שו"ת מנחת שלמה ח"א סוף סי' עג, ועי' בספר ארחות רבינו ח"ב עמ' קמח-קמט   

5. בשו"ת אגררות משה או"ח ח"ד סי' ע אות יא כתב שאין לקרוע על ראית ירושלים כיון שאינה ברשות אומות עכו"ם, וכשרואים שאר ערי יהודה שהם ברשות האומות וכן אם איכא חלק מירושלים ברשות האומות צריך לקרוע, ועי' ג"כ בשו"ת אג"מ או"ח ח"ה סי' לז אות א בזה, וממו"ר ר' היינעמאן שליט"א שמעתי שבימינו אף שכונת הערביים שבעיר העתיקה הרי הוא תחת ממשלת היהודים, ועי' בארחות רבינו ח"ב עמ' קנא במש"כ "ועוד אמר לי מו"ר סברא" וכו', וע"ע בשו"ת שבט הלוי ח"ז סי' עח מש"כ בזה

6. שו"ע שם   

7. עי' ב"ח או"ח סי' תקסא ופאת השלחן הל' ארץ ישראל סי' ג סעי' ב וס' ארץ ישראל סי' כב סעי' ז  

8. שו"ת אג"מ או"ח ח"ד סי' ע אות יא, דלא כמש"כ בספר ארץ ישראל שם סעי' ה שאין לקרוע כשרואה הכותל המערבי כיון שהוא רק כותל הר הבית, ועי' בארחות רבינו ח"ב עמ' קמט במש"כ "עוד אמר לי מו"ר שזה לא ברור" וכו', וע"ע שם עמ' קנד במש"כ "בכל פעם הנ"ל קרע מו"ר" וכו' 

9.עי' ארחות רבינו שם עמ' קמט ועמ' קנד 

10.ארחות רבינו שם בשם מרן הסטייפלר ושו"ת אבני ישפה ח"ב סי' נה ענף ה בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל

11.ספר אשרי האיש פרק עג ס"ק כד בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר חט"ז סי' לט, וע"ע בשו"ת אג"מ או"ח ח"ג סי' פה  

12.שו"ע שם סעי' ה  

13.עי' בשערי תשובה סי' תקסא ס"ק ב ובספר הליכות שלמה (תפלה) פכ"ג ארחות הלכה ס"ק 116 ובאשרי האיש פע"ג ס"ק יב, וע"ע בשו"ת אג"מ או"ח ח"ה סי' לז אות ג    

14.בשו"ע סי' תקסא סעי' ד כתב שצריך לקרוע כל כסותו שעליו עד שיגלה את לבו, והרמ"א יו"ד סי' שמ סעי' י כתב שאין קורעין החלוק של פשתן שהוא בגד של זיעה, ועי' באשרי האיש שם ס"ק טו שציצית אינה חייבת בקריעה, ועי' בארחות רבינו ח"ב עמ' קמח מש"כ בזה, וע"ע שם ובעמ' קנ ובעמ' קנד מש"כ בזה    

15.דעת הראב"ד פ"ה מהל' תעניות הל' יז הוא שא"צ לקרוע כל כסותיו, והמגיד משנה שם כתב שכן נראה דעת הרמב"ן, ובשו"ת מנחת שלמה ח"א סי' עג כתב שהמנהג הוא כהראב"ד והרמב"ן, ועי' ג"כ באוסף מכתבים מהאדמו"ר האמרי אמת מגור זצ"ל מכתב ס שכתב שרבני קשישאי שבירושלים אמרו לו שקורעים רק מלבוש אחד, ועי' בארחות רבינו ח"ב עמ' קמח במש"כ "ועוד הוסיף מו"ר" וכו' ובעמ' קנג שם במש"כ "מו"ר (שליט"א) זצוק"ל החליף" וכו' ובעמ' קנד שם במש"כ "וכן הקיל מו"ר" וכו'   

16.שו"ע סי' תקסא סעי' ד   

17.שמעתי ממו"ר ר' היינעמאן שליט"א  

18.שו"ע שם סעי' ב וסעי' ד

19.בשו"ע שם סעי' ד כתב שיקרע עד שיגלה את לבו, והיינו בצד שמאל כמש"כ הט"ז יו"ד סי' שמ ס"ק ו   

20.שו"ע שם 

21.שמעתי ממו"ר ר' היינעמאן שליט"א ע"פ מש"כ בשו"ע יו"ד סי' שמ סעי' ב שהקריעה במקום בית הצואר לפניו, אמנם עי' ברמ"א שם שכתב שאין לקרוע בשולי הבגד ומשמע שמן הצדדים שפיר דמי, ועי' בלח"מ פ"ח מהל' אבלות הל' ב ובב"ח סי' שמ סעי' יב ד"ה על כל מתים ובדרישה שם ס"ק ז מש"כ בזה  

22.שמעתי ממו"ר ר' היינעמאן שליט"א   

23.מ"ב שם ס"ק ח וארחות רבינו ח"ב עמ' קנג   

24.שו"ע שם סעי' ד, ועי' בארחות רבינו שם עמ' קמח במש"כ "וכן הורה לי מו"ר" וכו' ובאשרי האיש פע"ג סי' כג    

25.בשו"ת אג"מ יו"ד ח"ג סי' נב אות ד כתב שאם ראה מקום המקדש בשבת ויו"ט פעם ראשונה ואח"כ ראה תוך ל' פשוט שצריך לקרוע, ובאשרי האיש פע"ג סי' יח כתב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאף שמסתבר כדבריו מ"מ למעשה נהגו להקל בזה והוא מנהג זקני ירושלים משנות דור, וגם בשו"ת מנחת שלמה ח"א סי' עג כתב שפטור מלקרוע בכה"ג אלא שכתב שיש מקום לדון שיהא אסור לראות בתחלה את מקום המקדש בשבת ויו"ט מפני הצער וסיים שצ"ע    

26.שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' עג, וכ"כ בארחות רבינו שם עמ' קמט ובאשרי האיש פע"ג סי' טז 

27.עי' בארחות רבינו חשםעמ' קמט במש"כ "עוד אמר מו"ר שהורה" וכו' ובאשרי האיש פע"ג סי' יז, וע"ע בספר הליכות שלמה (תפלה) פט"ז ארחות הלכה אות 17   

28.ספר ארץ ישראל פכ"ב סעי' יא    

29.בארחות רבנו שם עמ' קמט כתב שהחזו"א הורה שמחוייבין לקרוע בערב שבת לאחר חצות

30.בשו"ת אג"מ יו"ד ח"ג סי' נב אות ד כתב שצריך לקרוע בערב שבת אחר חצות אא"כ יש מנהג קבוע ברור שלא לקרוע, וגם בשו"ת אג"מ או"ח ח"ה סי' לז אות ב חזר וכתב שיש לקרוע בעש"ק אחר חצות  

31.באשרי האיש פע"ג סי' טז כתב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שיש שהקלו שלא לקרוע בע"ש אחר חצות ואין הדעת נוחה מלהקל בזה, וממו"ר ר' היינעאמן שליט"א שמעתי שבנו שאל דבר זה לר' אלישיב והורה לו שחייב לקרוע בעש"ק אחר חצות

32.מ"ב סי' תקסא ס"ק ו

33. מ"ב שם בשם הב"ח, וע"ע בב"ח שם מש"כ בזה

 

 



Back | Contact Us | Letters of Certification | UKD | Star-K Online Application
Copyright © 2014 Star-K Kosher Certification. All rights reserved.